לזכרו של יעקב דון


דברי יהשוע צדוק בכנס מצטייני תקשוב 2/3/16


דברי יהשוע צדוק

דברים לזכרו של שותפי האהוב יעקב דון

את יעקב דון הכרתי בביקורי בדרך אבות שבעיר אפרת בגוש עציון. כבר בפגישתנו הראשונה התפעלתי 

מאישיותו שאלתי אותו אם יסכים לשמש כמדריך תקשוב. יעקב ענה ללא היסוס שזה מעניין אותו והוא גם 

מתכוון להתפתח בנושא.

קבעתי פגישה עם יעקב שבסופה הוצע לו יום הדרכה.

מיד עם תחילת עבודתו בבתי הספר קבלתי משובים חמים מאוד. יעקב אוהב את מה שהוא עושה, יעקב 

מרצה בחסד בפני תלמידים ומרתק אותם.

לקראת היריד המחוזי במדע וטכנולוגיה נעזרתי ביעקב בכל הקשור לשילוב התקשוב ביריד.

שנה לאחר מכן יעקב עבד בשני ימי הדרכה כאשר אחד מהם היה יום מטה. בכל בעיה שהייתה לכל מדריך 

יעקב היה אומר, תן לי אני אטפל בזה. יעקב דאג לשכר רכזי התקשוב ולשכר המדריכים יותר משדאג לעצמו.

לקראת תשע"ו הצעתי ליעקב לעבוד חצי משרה בהדרכה, יעקב מיד הסכים אך התנה זאת בהסכמת בית 

בשיחה שהייתה לי עם רוני דיין (לפני יותר מחצי שנה ) מסרתי לו שאני בונה מדריך שישמש כמדריך מחוזי 

לנושא תקשוב, רוני ראה בזה בשורה טובה לתקשוב בכלל ולחינוך ההתיישבותי. העברתי את המסר ליעקב 

בסוף שנה שעברה נתקלנו בעומס גדול שלא הצלחתי לעמוד בו ויעקב בדרכו לקח אחריות ופעל לביצוע 

הספר בו הוא לימד.

והוא בצניעותו הודה לי ואמר שאין צורך.

המשימות.

יעקב ראה בצוות התקשוב משפחה ופעל לחיזוק הקשר והמחויבות.

יעקב היה אחראי על המייל השבועי והפך אותו לכלי עבודה חשוב, בחן ובחיוך הוא העלה את הנושאים לאויר 

ושיתף את המדריכים בתחושותיו הטובות.

בתקופת בחינות הבגרות ביקש מפקח המחוז אריק שחף עזרה בליווי בתי ספר בבחינות. הצעתי לו את יעקב 

שיגיע לסוסיא. אריק לקח זאת בשמחה ויעקב הגיע לרוב הבחינות. מרגע שאריק גילה אותו. תמיד בשמחה 

ובחיוך.

אצטט מספר הודעות ששלח לי יעקב

יעקב, אשלים גם אשלים " אין הטוב זקוק לכרוז" ועם זאת רציתי לומר שאני מאוד מעריך את הדרך בה אתה 

יעקב, אהלן – עברנו עכשיו עם רבקה על המשימות לביצוע. הכל בוצע כולל עדכון פיתוח מקצועי, ביום א' 

משכיל לשלב בעבודתנו ערכים שהם מעבר למדעים ומחשבים.

אעדכן בגאנט את האירועים שלנו כולל את אירוע איסרו חג.

יעקב, (דאגה לשכר רכזים): אהלן בדקתי אנה ספיבק עובדת משרד והכל היה אמור להיות בסדר.

יעקב, הקובץ המלא נשלח לך ולרונית נחמיה המשימה הושלמה.

יעקב, (יום א', בשבוע האחרון בחייו), אהלן – בגלל סיום התזה ובגלל שמחר יש לנו כל היום ישיבות פדגוגיות 

בבית הספר, אשמח להגיע ביום שלישי. למרות זאת אם צריך ודחוף להגיע מחר אוותר על הישיבות 

הפדגוגיות  .... אעשה מה שתאמר. תודה מראש עוד 3 שבועות הכל נגמר.

יעקב, ממש ממש תודה על הפרגון בלי נדר לכשאסיים אדפיס לך עותק עם הקדשה ואם יהיה לך סבלנות 

אני, אנחנו נסתדר נוציא מרבקה את המיטב להשתמע.

לקרוא את החפירות שלי, אני חושב שזה אפילו מעניין

אני, אתה עובד בניהול עצמי כך שאתה לא צריך להרגיש שאני הולך לקראתך, אלה הם תנאי העבודה.

אתה קובע מתי אתה מגיע למשרד אלא אם יש משהו חשוב  שמחייב שתגיע.

יעקב, תודה אני מאוד מאוד מעריך את האמון שאתה נותן לי.

הודעה אחרונה מיעקב יום חמישי שעה  10:25, מקווה ששולח סטטוס בטבלה שנוכל לעדכן.

יעקב נרצח בסביבות השעה 16:30 כשהיה בדרכו לישיבת ההסדר במעלה אדומים שם נהג ללמוד עם שני 

בניו תורה בכל יום חמישי

וזה מה שכתבתי עם היוודע הירצחו (כתבתי בהודעות לחברי בוואטסאפ)

למשפחתי 

יעקב דון מדריכי האהוב והיקר נרצח היום בכניסה בגוש עציון, ה' יעזור למשפחתו ולי אבדה גדולה.

למפקחים שלנו, אוי לנו יעקב דון יד ימיני נרצח בפיגוע בצומת הגוש ליבי ואני בוכים.

לצוות ההדרכה כתבתי, עצוב לי וליבי ואני בוכים לפני כשעתיים נרצח יעקב דון יד ימיני

לפיקוח על מדע וטכנולוגיה כתבתי "אני משתף אתכם בכאב שלי יד ימיני ואהובי יעקב דון מדריך מטה 

לחברי כתבתי " אני בעצבות גדולה ומרגיש פחד וחרדה שהסתלק לי אחד מהחבורה כולם אוהבים את יעקב 

בתקשוב נרצח בצומת הגוש"

ואני יוסף הקטן אהבתי אותו והוא החזיר לי אהבה"

הגענו להלוויה יחד עם 7 מדריכים 

"חזרנו מהלוויה לפני כחצי שעה נאמרו על יעקב דברים אמיתיים אין אנשים כאלה יהי רצון שנלמד ממידותיו"

באנו לנחם אבלים ויצאנו מנוחמים, האישה שרה והילדים קבלו אותנו כאילו היינו משפחה כאילו הם יודעים 

עלינו הכל. יעקב הרבה לספר לבני משפחתו על חבריו לעבודה במשרד החינוך. חבל שנפגשנו רק עכשיו.

 

אכן בפתע פתאום היינו צריכים להיפרד מיעקב בפרשת השבוע ויצא יעקב. רש"י כותב על כך

למה הזכיר יציאתו  אלא מגיד שיציאת צדיק עושה רושם כלומר המקום הופך להיות שונה. כי הודו וזיו של 

המקום בו היה הצדיק הולך ודועך.

אכן יעקב שלנו היה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה

אדם ערכי המחובר לקרקע וראשו מגיע השמימה

יהי זכרו ברוך.

משלומית נהיר

בס"ד, מוצש"ק פרשת "ויצא יעקב", תשע"ו

                                                  למשפחת דון היקרה מאד,

בצער רב שמעתי את הבשורה הנוראה על הירצחו של יעקב היקר. עם הישמע דבר הרצח חשתי כאב עמוק, ומאז, אני לא מצליחה להירגע ולהפסיק לחשוב עליו ולהיזכר ברגעים מתקופת עבודתנו המשותפת.

זכיתי לעבוד עם יעקב הי"ד כמדריכת תקשוב במינהל לחינוך התיישבותי מאז נכנס להדרכה ועד לפני כמעט שנה וחצי, במשך כשלוש שנים.

הייתה זו באמת זכות גדולה.

אחד המשפטים ששמעתי ממנו, ושאותו אני נוהגת לצטט לא מעט הוא: "אתם יודעים מה אני אוהב בתחום התקשוב? את זה שכולם יודעים שהם לא יודעים הכל".

נראה לי שמשפט קטן זה, מבטא לא מעט על אומרו ומכמין בתוכו שלוש תכונות שאפיינו את יעקב:

·         אהבת הלימוד. יעקב אהב ללמוד. הוא לא שקט על השמרים, חידש והתחדש כל הזמן. הוא חיפש את ההזדמנויות ללמוד ולהכיר דברים חדשים. מידי פעם הראה ושיתף בדברים שפיתח למען תלמידיו ובית ספרו, או בדברים שראה וחווה בבתי הספר אותם ביקר במהלך ההדרכה. הוא סיפר לי שיש בתי ספר שבהם הוא נהנה לבקר רק משום שהוא לומד מהם כל כך הרבה דברים. כך גם כששאלתי שאלה בעניין שלא הכיר, קפץ על המציאה כדי ללמוד ולהרחיב את ידיעותיו וניסיונו.

·         ענווה – יעקב, שהיה בעל ידע וניסיון רחב ומגוון, ובתחום התקשוב בפרט, הגיע להדרכה וכמדריך לבתי הספר עם המון ענווה. תמיד הקשיב ושמע מה שיש לאנשים לומר או להציע, הרבה להחמיא לרכזים, מורים ומנהלים שהדריך. וגם כשהייתה לו ביקורת, לא היסס להביע אותה אך בחן ובכבוד.

·         אהבה – היה ניכר על יעקב שהוא אהב את עבודתו הן בבית הספר והן בהדרכה ומקבל ממנה סיפוק רב. לא מעט פעמים ראיתי אותו עם ברק בעיניים כשמספר על משהו שחווה או עשה, או תוך כדי עשיה מתוקשבת משותפת.

בנוסף, זכורות לי התקופות של "השבוע הלאומי לאינטרנט בטוח". בתקופות אלו יעקב נכנס להדרכה אינטנסיבית והעביר הדרכות לתלמידים בכל בתי הספר שהדריך. הוא ראה בזה שליחות, כאשר חלק ניכר מההרצאות הללו נעשו על חשבון זמנו הפרטי, מעבר לשעות ההדרכה, וללא כל תמורה שהיא. הוא לא הסתפק במה שמדריכי התקשוב והצוות החינוכי בבתי הספר עשו בתחום זה, לא מכיוון שלא סמך עליהם, אלא כי האמין שבתחום החשוב הזה, כל תוספת משמעותי, במיוחד כשמדובר בגורם "חיצוני" לבית הספר ובעל סמכות בעיניי התלמידים.

הוא היה טוב לב, ונכון תמיד לעזרה. תמיד כשנתקלתי בבעיה כלשהיא, ידעתי שאצל יעקב אקבל מענה בזריזות ובשמחה. בתקופות עומס במשרד, בא וביקש שאטיל עליו משימות, אפילו שהן מעצבנות או סיזיפיות וזאת בכדי להשתתף וליטול חלק גם במשימות השגרתיות והפחות מעניינות.

תמיד הגיע לעבודה עם חיוך, וגם כשנעשו דברים לא על פי רוחו, שמר על רוח טובה וחוש הומור, וגם הביקורת שהייתה לו, לא הפריעה לו לראות את הטוב שבאדם ובסיטואציה.

כפי שכתבתי בהתחלה,

הייתה לי זכות גדולה לעבוד במחיצתו.

למדתי ממנו רבות, ועם הירצחו חשה גם אני אובדן וכאב אישי. שום ביטוי תנחומים לא יוכל לבטא את הצער האיום. מחוסר במילים אוכל רק להצטרף לאיחול המסורתי כי מן השמים תנוחמו.

 

שלומית נהיר, לוד